בדיקת בלוטת הזקיף (sentinel lymph node biopsy) בגניקולוגיה אונקולוגית:

  1. Home
  2. /
  3. מידע מקצועי
  4. /
  5. בדיקת בלוטת הזקיף (sentinel...

עקרון חשוב בטפול כירורגי במגוון גידולים ממאירים בגוף הינו ביצוע staging  – משמע ביצוע דגימות מאזורים שונים במהלך הניתוח על מנת לזהות פיזור מיקרוסקופי של הגידול לאותם האזורים. אחד האזורים החשובים ביותר לדגימה במהלך ניתוח כזה, כמעט בכל גידול ממאיר אפשרי, הינו אזור בלוטות הלימפה המנקזים את האיבר המעורב בגידול. זיהוי תאי גידול בתוך בלוטות הלימפה עלול לשנות בצורה משמעותית את הטפול בסרטן ולכן מהווה חלק חשוב מאוד בניתוח, אך כרוך לעתים בסיבוכים משמעותיים של הפעולה. במקרה של גידולים גניקולוגים, בפרט סרטן הרחם וצוואר הרחם, הבלוטות המנקזות את הגידולים ממוקמים לאורך כלי הדם הגדולים באגן וליד עצבים המעצבבים את חלק משרירי הרגל. כריתת חלק גדול מבלוטות הלימפה באזור עלול להיות כרוך במשך זמן ניתוח ארוך, דימום, פגיעה בכלי דם ועצבים ולעתים התפתחות של בצקת וזיהומים ברגליים על רקע בעיות ניקוז של הלימפה מהרגל אחרי הניתוח. שיטה של דגימת בלוטת הזקיף באה לגשר בין הצורך בדגימת הבלוטות מצד אחד לבין הסיבוכים הפוטנציאליים של הפעולה מצד שני.

בלוטת הזקיף היא בלוטת לימפה ראשונה המנקזת את אזור הגידול. מכיוון שניקוז לימפתי של רוב הרקמות בנוי בצורה של שרשרת בלוטות אחת אחרי שניה, בלוטה ראשונה זו מייצגת בעצם את המצב של כל בלוטות הלימפה הבאות אחריה. כלומר אם בלוטה זו אינה נגועה בתאי הגידול, משמע שבלוטות אחרות באזור לא נגועות גם הן, כי על תאי הגידול לעבור דרך בלוטת הזקיף בדרכן לכל שאר הבלוטות.

עקרון של דגימת בלוטת הזקיף בנוי על הזרקת חומר צבע מיוחד לתוך אזור הגידול לפני או במהלך הניתוח. חומר צבע זה מתפשט לאורך דרכי הלימפה ומגיע קודם כל לאותה בלוטה הראשונה אשר מנקזת את אזור הגידול –בלוטת הזקיף. כך ניתן במהלך הניתוח לזהות ולכרות בלוטת לימפה בודדת באזור במקום לבצע כריתה של בלוטות מרובות.

הטכניקה של בלוטת הזקיף נכנסה היום כפעולה סטנדרטית לטפול הכירורגי ברוב הגידולים הגניקולוגיים כולל סרטן רחם, סרטן צוואר הרחם וסרטן הוולבה (עריה, פות). במהלך הניתוח לטפול בסרטן הרחם וצוואר הרחם חומר הצבע מוזרק בתחילת הניתוח לתוך צוואר הרחם דרך הנרתיק ואילו בסרטן הוולבה (פות) מוזרק חומר הצבע לעור שמסביב לגידול. עד לאחרונה רוב המרכזים הרפואיים היו משתמשים בחומר צבע כחול בשילוב עם חומר רדיואקטיבי, וזיהוי הבלוטה היה מתבצע על ידי זיהוי צבע כחול באזור וזיהוי קריאה רדיואקטיבית באמצעות מכשיר מיוחד. היום עברו המרכזים הגדולים בעולם ובארץ לשימוש בחומר פלואורוצנטי הנקרא ICG אשר מזוהה על ידי מצלמה מיוחדת, דבר שמגדיל את סיכויי הזיהוי של הבלוטה. במהלך הניתוח של כריתת רחם למשל, אשר מתבצעת היום בגישה לפרוסקופית (זעירה פולשנית, מבלי לפתוח את הבטן) ברוב המקרים, משתמשים במצלמה מיוחדת עם חיישן פלואורוצנטי המאפשרת זיהוי בלוטת הזקיף המוארת באור ירוק בשדה הניתוחי. כריתת בלוטת הזקיף בלבד במקום כל הבלוטות באזור האגן הוכחה כמדויקת באותה מידה כמו דגימה של מספר רב של בלוטות באזור ומצד שני מקצרת משמעותית את זמן הניתוח ומקטינה את הסיבוכים האפשריים של הפעולה.

טכניקה של דגימת בלוטות בכלל ודגימת בלוטת הזקיף בפרט דורשת מיומנות כירורגית ייחודית וניסיון ולכן חשוב מאוד שכל טיפול כירורגי במקרה של סרטן גניקולוגי יתבצע על ידי רופא עם תת התמחות בגניקולוגיה אונקולוגית עם הכשרה כירורגית מתאימה.